צלצול הפטישים
עיר של אמני נחושת
הנחושת היא נשמתו של לאהיג'. במשך מאות שנים היה הכפר אחד המרכזים העיקריים של מלאכת הנחושת באזור. גם היום נשמע ברחובותיו צלצול קבוע של פטישים מסדנאות הצורפים.
מלוח נחושת מרקע האומן ביד קנקנים, מגשים, יורות, ספלים וקערות, ואז מכסה אותם בעיטור עדין, כמעט כשל צורף. כל פריט ייחודי ושומר את חום הידיים.
המלאכה עוברת בלאהיג' מאב לבן. כאן אפשר לא רק לקנות פריט מוגמר אלא גם לראות כיצד נולדים כלי הנחושת — ממש בסדנה, ליד הכבשן והסדן.
ריקוע ופיתוח
האומן מרקע את הצורה מלוח נחושת ליד הכבשן והסדן.
קנקנים וכלים
קנקנים, מגשים, יורות, ספלים וקערות — לשימוש יומיומי וליופי.
עיטור וחריטה
העיטור העדין נעשה ביד, והופך את הכלי ליצירת אמנות.
סדנאות
סדנאות-חנויות פתוחות ברחובות הכפר, שבהן עובדים לעיני האורחים.
מדור לדור
המלאכה עוברת בירושה — שושלות שלמות של צורפי נחושת.
נחושת לאהיג'
מעשי ידי לאהיג' הפכו מזמן לסמל מוכר של המלאכה האזרבייג'נית.
עבודת ידלא רק נחושת
כפר של מלאכות
מלבד נחושת, לאהיג' נודע מאז ומתמיד גם במלאכות אחרות: עיבוד עור, אריגת שטיחים, עבודת עץ. גם הדלתות המגולפות ופרטי הבתים הם מעשה ידיהם של אומנים מקומיים.
כאן היכולת לעבוד בידיים היא חלק מעצם חיי הכפר.